בשנת 2001, סטודנט שנה ראשונה לרפואת שיניים בהדסה ישב בכיתה ושמע את אחד הפרופסורים מלמד שיעור על דינמיט. "כשיבואו לכם פצועים מפיגוע," אמר הפרופסור, "תדעו לספר להם איך זה קרה..." 22 שנה אחר כך הגיע הסטודנט ההוא לבסיס "שורה" של הרבנות הצבאית — וגילה שלכל שנה מאותן 22 השנים הייתה משמעות. בהרצאה זו ד"ר ולדי דבוייריס בוחן את היחס בין מקצוע לאדם. כיצד 15 שנות עבודה בכיסא הטיפולים — לכאורה רחוקות מרחק שנות אור מזיהוי חללים — הכינו אותו דווקא למשימה שה-7 באוקטובר הטיל עליו. ההרצאה חושפת את ה"הכשרה הסמויה" שכל מקצוע רפואי מעניק לעוסקים בו: היכולת להרחיק רגש, לעבוד עם ידיים שיודעות לפני שהמוח מבין, ולמצוא דיוק במצבים שאינם מדויקים. ההרצאה אישית וכנה, נטולת פאתוס, ומשולבת בקטעי קריאה מן הספר. מתאים במיוחד עבור: צוותים רפואיים ופרא-רפואיים · ארגוני חינוך והכשרה · כנסים מקצועיים · תוכניות פיתוח מנהלים · חוגי בוגרי אוניברסיטה

סבתא רבתה של ולדי דבוייריס למדה לטפל בשיניים ללא הרדמה, במכללה לנשים בתחילת המאה ה-20. סבו היה רופא. סבתו הייתה רופאה, אביו היה רופא. כשולדי הגיע לבסיס "שורה" בבוקר ה-8 באוקטובר 2023, הדבר הראשון שהוא עשה היה להוציא מהכיס קופסה קטנה של "כוכב זהב" — משחה וייטנאמית שסובייטים אוגרים תמיד בבית "לכל מקרה שלא יבוא" — ולמרוח קצת מתחת לאף. "אפשר להוציא את הילד מברית המועצות," הוא כתב מאוחר יותר, "אבל אי-אפשר להוציא ממנו את ההרגלים הסובייטיים הישנים." בהרצאה זו פורש ד"ר דבוייריס את סיפורו האישי כסיפור עלייה: מילדות באוקראינה הסובייטית של שנות ה-80, דרך עלייה לישראל בתחילת שנות ה-90, ועד לרגע שבו אותו ילד — שלושים שנה אחר-כך, רופא שיניים מילואימניק בן 40 — מוצא את עצמו בצוות זיהוי החללים ב"שורה". ההרצאה מתובלת בהומור, בזיכרונות ילדות, ובהתבוננות חמה — לעיתים אירונית — על ההבדלים התרבותיים. מתאים במיוחד עבור: קהילות עולים מבריה"מ לשעבר ודור 1.5 · ארגוני קליטה ועלייה · מרכזי תרבות ומועדוני קוראים · בתי ספר ותוכניות לימודי זהות · ערבי תרבות קהילתיים

כשחזר ד"ר ולדי דבוייריס מאחד-עשר שבועות במתקן זיהוי החללים של הרבנות הצבאית, שאלו אותו אם הוא הולך לכתוב על זה. ברקע היה יומן שכתב לאורך תקופת המילואים, אך בין היומן לספר חלפו כמעט שנתיים. בהרצאה זו חוזר ד"ר דבוייריס לתהליך הכתיבה עצמו: מהשאלה למה דחה את הפיכת היומן לספר, דרך הלילות שבהם ניסה לכתוב — וגילה שהכתיבה העיתונאית יוצאת יבשה, שכתיבה רגשית גורמת לו לאבד את עצמו, ושהדרך השלישית — הסיפור — היא הדרך היחידה שבה האמת מצליחה לעבור. ההרצאה היא מבט מבפנים על הכתיבה ככלי טיפולי, אבל גם כמפתח לחשיפת אמת רגשית. ההרצאה משלבת קטעי קריאה, סיפורים מאחורי הקלעים על שלבי הכתיבה השונים, ושיחה פתוחה על תפקיד הכתיבה בעיבוד אישי, משפחתי ולאומי. מתאים במיוחד עבור: חוגי קריאה וספרות · סדנאות כתיבה · אנשי בריאות הנפש וטיפול · קבוצות נפגעי טראומה ותמיכה · מורים, מחנכים ויועצים · ערבי ספרות בספריות ומרכזי תרבות

ב-7 באוקטובר 2023, המציאות בישראל השתנתה. במוצאי אותה שבת, ד"ר ולדי דבוייריס נקרא למילואים בבסיס "שורה" של הרבנות הצבאית — מקום אותו הוא כינה "כוכב המוות". במשך אחד-עשר שבועות הוא לא החזיק נשק, אלא כלי-יד מקצועיים של רופא שיניים, ופעל לזיהוי חללי הטבח והמלחמה. בהרצאה יוצאת דופן זו, ד"ר דבוייריס מציג הצצה כנה ונוגעת ללב אל עולמו של מי שחווה מפגש אינטימי ונטול מחיצות עם זוועות הטבח. ההרצאה — שהפכה לאחת המבוקשות בנושאי חוסן מנטלי בעת הזו — אינה רק עדות אישית, אלא מסע שמעלה שאלות יסוד על מסירות נפש, על תפקוד תחת לחץ קיצוני, ועל מציאת משמעות גם ברגעים שאי-אפשר להסביר אותם. ההרצאה מרתקת, כנה ומעוררת השראה, ומתאימה לארגונים המבקשים לחזק את עובדיהם ולספק להם תובנות חשובות בנושאי חוסן מנטלי, התמודדות עם משברים אישיים ולאומיים, ומציאת משמעות גם ברגעים הקשים ביותר. מתאים במיוחד עבור: ארגונים עסקיים וחברות היי-טק · צוותי משאבי אנוש ורווחה · כנסי מנהיגות וחוסן · מוסדות חינוך וקהילה · גופים ציבוריים וביטחוניים · תוכניות תמיכה למשפחות נפגעים